פסק-דין בתיק ת"א 7029-05

1.         לפניי תביעה לחיוב הנתבעים בתשלום סך של 232,514 ש"ח, בגין נזקים שנגרמו לתובע בעקבות סלילת כביש מס' 19 העובר בסמוך לחלקת אדמה שבחכירתו.

2.         התובע הינו החוכר של חלקת אדמה הידועה כמגרש 22 בחלקה 5, גוש 17486 מאדמות כפר עילוט (להלן: "החלקה").

            את הזכויות בחלקה הוא רכש ממינהל מקרקעי ישראל (הנתבע 5) ב-19/05/02.

            בסמוך לחלקה הנ"ל עובר כביש מס' 19. בשלהי שנת 2002 בוצעו עבודות הנמכה למפלס הכביש הנ"ל, דבר שגרם להפרש גובה בין חלקת התובע לבין הכביש, ושהביא את התובע, לטענתו, להסכים להנמכת מפלס חלקתו, אם כי, גם לאחר מכן נותר הפרש גובה של 2 מ'.

3.         יש לציין כי חוזה הפיתוח עם המינהל נחתם ב-29/05/02 ולפיו הוענקו לתובע זכויות של בר רשות בחלקה לשם בניית ביתו על החלקה וזאת תוך 36 חודשים מיום אישור העסקה, היינו 19/05/02. (להלן: "חוזה הפיתוח הראשון")

            משלא עלה בידי התובע לעמוד בלוח הזמנים שנקבע בהסכם הפיתוח לבניית ביתו, פג תוקף חוזה הפיתוח הראשון, אולם התובע פנה למינהל וביקש להתקשר בחוזה חדש והמינהל נעתר לבקשה, וביום 28/03/05 נחתם חוזה פיתוח חדש, אם כי הפעם התובע ללא ספק היה כבר מודע לשינויים במפלס הכביש, שכאמור, בוצעו בשלהי שנת 2002, ועל אף מודעותו זו הוא בחר בכל זאת לחתום על חוזה חדש ולבנות ביתו בחלקה.

4.         התובע טוען, כי הנמכת מפלס הכביש, כאמור, גרמה לו נזקים עקב הצורך בהנמכת מפלס החלקה, שינוי הכניסה המתוכננת לביתו, עיכוב בבניית הבית ועוגמת נפש.

5.         התביעה הוגשה כנגד משרד התחבורה שהוא, על-פי הנטען, היוזם של עבודות הנמכת הכביש, יורם גדיש תשתיות ובניין (1992) בע"מ, שעל-פי הנטען, ניהלה את פרויקט הנמכת הכביש, זועבי נאסר, הקבלן שביצע את עבודות ההנמכה, הועדה המקומית לתכנון ובניה "מבוא עמקים" שבתחום סמכותה נמצא הכביש והחלקה, ונגד מינהל מקרקעי ישראל.

            חלק מהנתבעים הגישו הודעות צד ג' וצד ד' אולם הצדדים הגיעו להסדר דיוני לפיו פוצל הדיון כך שתחילה תידון התביעה, ללא דיון בהודעות צד ג' ו-ד'. כמו כן הוסכם שתצהירי עדות ראשית וראיות נוספות יוגשו ללא חקירת עדים (ראה פרוטוקול מיום 10/05/10).

התביעה נגד מינהל מקרקעי ישראל - הנתבע מס' 5

6.         לטענת התובע, המינהל לא הודיע לו בתקופה בה נוהל המשא-ומתן לרכישת החלקה ובתקופה בה טופלה בקשת התובע לרכישתה, כי בסמוך למגרש עומדות להתבצע עבודות הנמכת הכביש ובכך יש הטעיה.

7.         המינהל טען בהגנתו, כי אינו שותף כלל להכנת תוכניות לביצוע דרכים בתחום היישובים ולא היה שותף להכנת התוכנית הספציפית, וכי הוא העניק לתובע זכויות של בר-רשות בחלקה תוך הצגת המצב התכנוני לאשורו, היינו בהתאם לתכנית המפורטת מס' ג/7215, וכן מפת חלוקת מגרשים המאושרת ע"י הועדה לתכנון ובניה, גליל מזרחי, שהיו תקפות באותה עת, וכל זאת לפני שהתובע חתם על חוזה הפיתוח הראשון.

            המינהל הוסיף, כי התובע חתם על חוזה הפיתוח תוך שהוא מאשר את התאמת המגרש לצרכיו, הן מבחינה פיזית והן מבחינה משפטית.

            עוד נטען, כי המינהל לא ידע, ולפיכך לא הציג בפני התובע, את הפרטים הנוגעים לחתכים המדויקים והגבהים של הכביש.

8.         חרף טענת התובע בדבר ההטעיה באי גילוי העובדה לפיה מתוכננת הנמכת מפלס הכביש, התובע לא טרח להוכיח ואף לא לטעון אודות המועד שבו התקבלה ההחלטה על הנמכת מפלס הכביש, כמו כן לא הוכיח כי המינהל ידע, עובר לחתימת חוזה הפיתוח הראשון, אודות תוכנית או החלטה שכזו.

            יתרה מזו, התובע אף לא טען, כי לו יידע אותו המינהל כי קיימת תוכנית כזו, הוא לא היה מתקשר בחוזה ורוכש את זכויות החכירה בחלקה. התובע אף לא ניסה לבטל את החוזה בעקבות גילוי העובדה הנ"ל. נהפוך הוא, למרות שתוקפו של חוזה הפיתוח הראשון פג, התובע ביקש לחתום על חוזה פיתוח חדש ביום 28/03/05, וזאת על אף שידע על שינוי מפלס הכביש, שכאמור בוצע בשלהי שנת 2002.

            בנסיבות אלה, לא הוכחה העילה הנטענת נגד המינהל על כן לא ניתן לחייב את המינהל בפיצוי התובע בגין נזקיו ודין התביעה נגדו להידחות.

התביעה נגד משרד התחבורה - נתבע מס' 1

9.         התובע טוען, כי משרד התחבורה היה היוזם של עבודות הנמכת הכביש, אולם התובע לא פירט את עילות התביעה כנגד נתבע זה, לא ציין מה החובה שהופרה על ידו, מהי הרשלנות בעצם הנמכת מפלס הכביש, האם קיים פתרון אחר שהיה בו כדי למנוע הנמכת מפלס הכביש, האם נתבע זה התרשל בעצם היוזמה, או שמא הוא התרשל בהחלטה על הנמכת הכביש. כמו כן לא הוגשה חוות דעת מקצועית באשר לתוכנית עצמה, ואם קיימים ליקויים בה או באשר להחלטה עצמה.